העלמה מקזאן by Maya Arad

העלמה מקזאן Reviews

• 
  Racheli Zusiman

  ספר מעולה, סוחף, כתיבה נהדרת.
  עידית היא רווקה המתקרבת ל40. כל חייה חיכתה שמשהו יקרה לה, תמצא זוגיות, תגיע להישגים גבוהים, תגשים את הפנטזיות שלה, אבל דבר לא קורה, והיא נאלצת לקחת יוזמה בהובלת חייה ונכשלת שוב ושוב.
  מיכאל הקדיש את עצמו למירוץ אחר הקריירה וההישגים והזניח את חייו האישיים. האם הוא בכלל יודע מה הוא מחפש והאם יצליח למצוא את האחת שהוא חולם עליה?
  ענת מאבדת את עצמה בזוגיות, באמהות, בעבודה שהיא לא אוהבת.
  אם ב"מאחורי ההר" (המצוין) מאיה ערד התכתבה עם ז'אנר ספרי המתח הבלשיים (אגתה כריסטי, ספציפית), אז פה היא מתכתבת עם ז'אנר הרומן - וספציפית הרומן האנגלי (אוסטן, ברונטה). מהו גורל? כיצד משפיעות בחירותינו על חיינו? איזה מחיר עדיף לשלם - המחיר של לשבת ולחכות שדברים שיקרו כמו שנרצה, ולא להתפשר, לעומת המחיר של להיות פעילה ולהניע את החיים למרות המכשולים והכשלונות והצורך בפשרה? האם לחכות שהחיים יתאימו לנו או להתאים את עצמנו לחיים?
  הדמויות כתובות מצוין. בספר, בנה הקטן של ענת מספר לה סיפור על אישה, והיא צוחקת ואומרת "אני מכירה את האישה הזו". אז גם בספר הזה, הרגשתי שאני מכירה את הדמויות, שפגשתי אותן פעם.
  בספר יש מעל 500 עמודים אבל לקח לי רק יומיים לקרוא אותו ונהניתי מכל רגע. קריאה שהיא תענוג. ממליצה מאוד.
• 
  yoav

  מאיה ערד היא הסופרת האהובה עלי. יש בספר הזה את רוב המוטיבים של הספרים הקודמים:
  ברוב הספרים שלה היא לוקחת תמה ספרותית ולצד נרטיב ברור של הסיפור היא מתעסקת גם בנרטיב הספרותי וכאן זו רומני נשים אנגליים.
  במקביל, כדרכה, היא מספרת סיפור מאוד ישראלי ומאוד זר כאחד.
  הדמויות שלה תמיד קשות, נוקדניות משהו, מנהלות חשבון, עמוסות רגשות אשם, צדקנות ורגשי נחיתות ומרגישות מאוד ריאליות ומעוררות הזדהות.
  למרות העיסוק בנושאים נקודתיים: סופר כושל, מרצה באוניברסיטה, מהגרים ישראלים בארה"ב ופה, אישה בשנות הארבעים לחייה שמחכה לאביר חלומותיה, היא תמיד מצליחה לגרום לי להרגיש שאת הסיפור שלי היא מספרת.
  בסופו של דבר זהו הספר העגול ביותר שלה, כיאה לז'אנר הספרותי שאליו היא מתייחסת, הדמויות מקבלות סוף שאולי לא ביקשו אך קיבלו (ויותר לא אגיד כדי לא לקלקל).
  הספר הטוב ביותר שלה לטעמי, מצוין לעת זו של חשבון נפש והתבוננות על החיים ורק חבל שנותר רק ספר אחד שלה שלא קראתי (הראשון).
  
• 
  Dubi Kanengisser

  מאיה ערד שונאת את האנשים שהיא כותבת עליהם. אם יש חוט מקשר בין כל ספריה, הרי הוא עליבותן של כל הדמויות בהם, עד אחת. אף אחד מהאנשים שהיא כותבת עליהם אינו אדם "טוב" בשום הגדרה סבירה של המילה. ב"העלמה מקזאן", אולי, ארד מתחילה לנסות להתמודד עם המיזנטרופיה שלה. כל הדמויות הראשיות בספר עוברות תהליך דומה: מתיעוב של כמעט כל מי ומה שנמצא סביבם (פרט למושא אהבה בלתי מושג), לקבלה של הסובבים אותם והגעה לעמק השווה של האושר - לא פסגות נשגבות של רומנטיקה, אבל גם לא תהומות של יאוש. אני חושב שזו הפעם הראשונה שארד מרשה לדמויות שלה להנות ממשהו שאפשר לתאר כסוף טוב.
  אולי זו המשמעות של העלמה מקזאן עצמה - האיקונה המושלמת היא בלתי מושגת, וצריך לדעת להסתפק בחיקויים שלה. אבל בשביל זה צריך להכיר בהם כמה שהם ולא מעבר לכך. כך גם הילד המאומץ של עידית, ומערכת היחסים המוזרה שהיא מגיעה אליה בסופו של דבר עם מיכאל, אשתו, הבת המאומצת שלו ושתי הסבתות הרוסיות. את האושר מוצאים בפשרות.
  וכך ארד עצמה מסכימה סוף סוף להתפשר, מסכימה לא לדרוש מושלמות בלתי אפשרית מהדמויות שלה, ונותנת להן להנות מהפירות.
• 
  Netta

  ספר מצוין. כתוב היטב. שומר על עניין לכל אורכו, מרתק, מפתיע ומעורר מחשבה.
  כל ההילולים דלעיל מקבלים משנה תוקף בהתחשב בכך שגיבורת הספר, עידית, היא האשה המרגיזה, הבלתי נסבלת והמאוסה ביותר שנכתבה ונקראה בעיניי בשפה העברית עד כה.
  מאיה ערד מדגישה את תכונותיה הבזויות של עידית, לועגת לה וחובטת בה ללא רחם. מפילה אותה מתהום אחת לתהום אחרת ולא מעניקה לה אפילו רגע של חסד. בכל סיטואציה היא מבליטה את התנהגותה המעצבנת והאנטי חברתית של עידית, הגורמת לסובבים להתרחק ממנה ולסלוד מקרבתה. אמירותיה המתנשאות והיומרניות של עידית, ומחשבותיה הרעות על חבריה והסובבים אותה גלויות בפני הקורא, אשר מבקש להטיח אגרוף בפניה הזחוחות של עידית, אך אינו יכול.
  ובתוך כל זאת, העלילה הסוחפת, הפיתולים, הסבך המוסרי והמחשבתי והרגש. כל אלה הופכים את העלמה מקזאן לספר מיוחד ושואב, על אף אורכו. מומלץ בחום.
• 
  Maya Rose Gil

  ספר מעולה, בקושי הנחתי אותו, היה כל כך סוחף.
  הוא מעלה נקודות מאוד מעניינות: הבושה בלהיות רווקה מעל גיל 30, האם קיים דבר כזה "הבחור המושלם"?
  ההרגשה שאת לא מספיק טובה כי את לא נשואה עם ילדים.
  וגם: איך זה מרגיש להיות מורה, עם משכורת מינימום, נשואה לסטארטפיסט? שהוא מביא את הכסף הביתה?
• 
  Adi Elkin

  4.5 כוכבים אפילו.
  הספר הזה הוא לגמרי לא הקומפורט זון שלי, אבל אני שמחה שקראתי אותו. הוא כתוב נהדר והדמויות אמנם מעצבנות אבל מעוררות הזדהות בפתטיות שלהן. והספר נשאר איתי גם אחרי שסיימתי לקרוא אותו.
• 
  Lila Porat

  ספר טוב ולא קל. אני ממש סבלתי יותר מחצי מזמן הקריאה בגלל הגיבורה - לא הצלחתי להחליט האם אני יותר מרחמת עליה ושהיא סתם דוחה אותי מאוד. ספר מאוד ארוך, לא תמיד יציב אך עדיין כתוב טוב, כנה, שונה מאחרים ומשאיר AFTER TASTE.
• 
  Oron

  This author quickly climbes to the top in my "must read" ledder. Too bad English readers can't enjoy this.
  
  כשאני חושב על דרמה, על זה אני חושב. ההבדל בין דרמה טובה לסתם סיפור הוא בדמויות ובפרטים הקטנים. "העלמה מקזאן" מציעה סיפור מרתק, שהוא גדול וקטן בו זמנית. הדמויות כל כך ריאליסטיות, עד שזה מרגיש כאילו זרקו אותן לסיטואציה ופשוט תיעדו את המעשים שלהן. שום תפנית בעלילה (ויש המון כאלה) לא מרגישה כאילו היא כופפה את הדמויות לכיוונה - הכל מרגיש מאו אורגני וטבעי לדמויות.
  הרומן נותן הצצגה לחייה של עידית, וכמה דמויות נוספות שכרוכות בחייה. עידית היא אישה, בתחילת הסיפור כמעט בת 40, רווקה, שכל חייב מחפשת אהבה וסוף טוב נוסח הרומן האנגלי, אותו היא מכירה היטב הן כקוראת נלהבת והן כחוקרת. ההתנגשות בין הפנטסיה למציאות שהיא חווה, היא גם ההתנגשות שחוויתי כקורא. כמו בספרים אחרים שלה שקראתי, מאיה ארד מדייקת ונותנת במה לרגשות אנושיים שלא תמיד זוכים לאור הזרקורים - תחושות קשות של קנאה, שמחה לאיד ורגשות אשמה. מעבר לסיפור המעניין, זכיתי לחוויה רגשית שתישאר איתי עוד זמן רב.
  נהדר.
  אני חושב שהמחמאה הכי גדולה שאני יכול לתת לספר הזה, היא שכשסיימתי לקרוא אותו (והוא לא קצר...) הצטערתי שאני לא יכול להשאר עוד ולעקוב אחרי הדמויות. מומלץ מאוד.
• 
  Vera Novitsky

  Написано просто, без всякой изощренности и каких-то изысков, но мне было трудно оторваться. История про самые обыденные вещи - сначала знакомства, влюбленность, потом попытки материнства, усыновление. Автор совсем не жалеет свою героиню, иногда можно подумать даже, что издевается над ней. Красной нитью проходит очень израильская истина, что каждой женщине нужен ребенок, даже больше, чем партнер. В книге эта мысль обосновывается, и все заканчивается благополучно, но меня немного коробило от того, как безапеляционно продвигается эта мысль.
• 
  Sarit Chalamish

  Loved this book. I am a huge Maya Arad fan and this was one of her best novels.
• 
  Hagit Ben Hur

  אהבתי ממש ממש את הספר הזה, כתיבה נפלאה, דמויות מעוררות מחלוקות, פשוט יצירת מופת
• 
  Reuven

  how far will a 40 year old single woman go to adopt a baby and become a mother?
  ספר מרתק על החיים. המקריות, הכאב, קנאה ושמחה, תקוות שמתנפצות על סלע המציאות. הרהורים שלא מרפים 'מה היה אם'. בדידות וחברות. גורלות נחתכים באבחה וברגע.
  עידית היא רווקה המתגוררת בתל אביב, מורה במקצועה, טבעונית אדוקה השותה מים עם עלי תבלין. לא רוצה טלפון נייד ואינה מחזיקה מכונית. אוטוטו בת ארבעים ואין באופק זוגיות או ילד משלה, ילד אהוב, בן טיפוחים. הקשר עם אחיה שלא מתגורר בארץ רופף, אֵם מזדקנת המתגוררת בחיפה. בררנותה היא חלק מהבעייה למרות שהיא מסרבת להודות בכך בפה מלא. היא ממשיכה לקוות שהאביר על הסוס הלבן יפציע 'אאוט אוף דה בלו' ויגאל אותה בדהרה מחייה המשמימים אך אינה עושה הרבה בעניין. מצד שני, הלבד לא כל כך מעיק. תחושות העצמאות והתסכול למראה אמהות צעירות עם זאטוטים צוהלים כולל חברתה הקרובה והקולגה ענת מתערבבות זו בזו. לא חייבת להיות במיינסטרים של משפחתיות אבל הכמיהה ישנה. ילד. שלה. אוצר. שיקרא לה 'אמא' ויאהב כמו שתאהב אותו. כשמיכאל- רופא ילדים במקצועו ממוצא רוסי מפציע בחייה דרך ענת ויוני משהו קורה. היא יודעת שזהו, זה האחד. משכיל, עדין, אוהב מוזיקה כמוה, רחב אופקים. לא איזה שלוך.
  החיים יפים, העולם מחייך אליה והיא מאושרת. אבל נגזר עליה להתאכזב כשמיכאל אינו מושלם ומדהים כפי שסברה בתמימותה ובנוסף עתיד לנסוע להשתלמות מקצועית ארוכה בארצות הברית. עידית מחליטה לעשות מעשה ולאמץ ילד רוסי ולשם כך היא מוכנה להרחיק דרך סוכנות אימוץ בארץ לקזאן הנידחת והענייה ברוסיה.שם היא מגלה שההבטחות הנלהבות של סוכנות האימוץ לגבי התינוקת שנבחרה עבורה אינן ממש נכונות וממתינה לה הפתעה רבתי נוספת.
  עידית מאמצת בסופו של דבר ילד אחר בנסיעה נוספת ולא את התינוקת מקזאן. מהר מאד מגלה שגידול ילד לא קל הוא משימה תובענית, מפרכת, סוחטת כוחות גוף ונפש. הילד קשה העורף מרחיק מעליה חברים ובפעמים המעטות שהיא מגיעה לאירוע זה או אחר היא עדיין בפינה, לבד. אם בת ארבעים לזאטוט בן שנתיים בין אמהות צעירות, אנרגטיות, חשה לעתים צביטת קנאה- יש להן ילד, משלהן. פרי בטן. לא שנלקח מבית יתומים ברוסיה. תמהה לעתים מה קרה לתינוקת שבחרה להשאיר בהחלטה רגעית.
  אמה תלך לעולמה ומיכאל שוב יפציע בחייה בנסיבות שונות ולא יהיה לה חלק אמיתי בשלו. שברי חייה יתאחו במידה מסויימת אחרי שינוי ממשי לטובה אבל משהו מהמועקה יהיה עדיין שם. היא תְבָכֶּה את השנים המוחמצות, התקוות המפוספסות. לא תהיה מרצה בכירה ופסנתרנית מחוננת כפי שפנטזה בנערותה. העולם לא ימחא לה כף ויעריץ אותה. לא יהיה לה ילד משלה, בשר מבשרה ודם מדמה. זהו גורלה.
  העלמה מקזאן, האיקונה מחוללת הניסים מרוסיה לא עשתה נס גדול לעידית.
  מי שיצלח את מחציתו הראשונה של הספר שלטעמי קצת מפורטת וארוכה מדי ימצא את מחציתו השנייה טובה יותר.ממוקדת יותר, אמינה וחושפת את נפש האדם לטוב ולרע.
• 
  Odette

  הספר זכה להרבה ביקורות טובות. הוא טוב אבל האמת קצת מייגע וארוך מדי.
  התשה - זו המילה היותר נכונה
  למי שיש אורך רוח בהחלט אפשר להנות ממנו
  זורם -הוא לא
• 
  Tamar Warshai

  העלתי מ4 ל5
  
  ספר נהדר וקולח כרגיל, אבל מבין הספרים האחרונים של מאיה ערד הוא נשאר איתי במיוחד. חשבתי עליו לא מעט אחרי הקריאה והוא השאיר עלי רושם עצום. אחד המוצלחים ללא ספק.